top of page

מהו CBT?

הצוות הטיפולי

מודל העבודה

הדרכת הורים

טפסים למטפל

מהו CBT?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי  Cognitive Behavioral Therapy 

זהו טיפול פסיכולוגי המבוסס על שילוב של רעיונות מהטיפול ההתנהגותי והטיפול הקוגניטיבי. השיטה משלבת את הרעיון לפיו על מנת ליצור שינוי אצל המטופל יש צורך בשינוי בתפישת המציאות, כפי שנעשה בטיפול הקוגניטיבי, עם הרעיון לפיו יש צורך ליצור שינוי בהתנהגות המטופל ולכן יש צורך גם בלמידה ותרגול של התנהגויות חדשות, כפי שמקובל בטיפול ההתנהגותי. הטיפול הקוגניטיבי שונה מהטיפול ההתנהגותי בדגש שהוא שם על התהליכים הפנימיים של המטופל, ולא על ההתנהגות בלבד.

כאבות השיטה הקוגניטיבית נחשבים הפסיכיאטר אהרון בק והפסיכולוג אלברט אליס. אליס החל לפתח את שיטת "הטיפול הרציונלי-אמוטיבי" באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20.  בק החל לפתח את "הטיפול הקוגניטיבי" בשנות ה-60. הטיפול הפך מהר מאוד לתחום מחקר מועדף על חוקרים, כאשר בהתחלה היה נהוג להשוות את יעילותו מול הטיפול ההתנהגותי, אך בשנות ה-80 ושנות ה-90 מוזגו שתי השיטות לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, תוך שימוש בעקרונות בביהביוריסטים כמו התניה קלאסית והתניה אופרנטית ושמתבסס על תאוריית הלמידה הביהביוריסטית של פבלוב (1927), תורנדייק (1931) וסקינר (1953), חוקרים ידועים שעסקו במודלים של למידה בקרב בעלי חיים ובהשלכותיהם על פסיכופתולוגיה.

 

עבודה מערכתית

 

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותית נמצא כיעיל בעבודה מערכתית. הצוות הטיפולי נמצא בקשר

לאורך כל הטיפול עם הגורמים השונים שבאים בקשר הם המטופל: הילד, ההורים ומסגרות

שונות (ביה"ס, מרפאות וכו') כגון: מדריכה פדגוגית, מחנכת, סייע/ת הורים, גורמים שונים

בקהילה ועם כל גורם שקשור למטרה הטיפולית. הקשר כולל קבלת/מסירת אינפורמציה

והדרכה.

מאפייני האוכלוסייה המתאימה לטיפול ב – CBT

  • מגיל 9 שנים ומעלה.

  • יכול ורבלית.

  • מוטיבציה לטיפול.

  • קשיים בתחומים: התנהגות, חברתית, למידה, קשב וריכוז, חרדות.

  • משברים ומעברים.

הצוות הטיפולי

המטפלים הינם סטודנטים בתוכניות ההכשרה השונות בתחום הפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותי באוניברסיטאות ומכללות שונות בשנה הראשונה או שניה ללימודיהם. בהכשרת המקצועית פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק ובאומנות, קרימינולוגים קליניים, יועצות חינוכיות, ובעלי מקצוע טיפולי אחר, בהתאם לניסיונם הקליני ולהמלצות ובתנאי שהם עוסקים בטיפול בפועל.‎

הדרכה

העבודה הטיפולית נעשית בהתנדבות ללא שכר מטעם המת"י. בעבור ארבע שעות טיפוליות שכולל טיפול בילדים והדרכת הורים מקבל הסטודנט הדרכה מעיין מעוז ממדריכה ממוחית מטעם איט"ה של כחצי שעה. ההדרכה נעשית בקבוצה, בקבוצת ההדרכה משתתפים שלושה סטודנטים ומשכה כשעה וחצי, שעות הדרכה נצברות עבור הדרישות של המוסד הלימודי ודרישות איט"ה להמשך הסמכתם

מודל העבודה

 טכניקות שונות להתערבות

ישנן מספר שיטות שבהם המטפל יכול להשתמש על מנת לשנות התנהגויות; חלקן קוגניטיביות, חלקן התנהגותיות וחלקן משלבות מרכיבים משתי הגישות. השיטות הנפוצות הן חשיפה הדרגתית של המטופל לגורם המאיים, הצפה, חיזוקים חיוביים ושליליים, ענישה, טכניקות הרפיה, דחיית תגובה, שיטות של שליטה עצמית אקטיבית ופסיבית, הקהיה שיטתית, כלכלת אסימונים, טיפול בעיוותי חשיבה והבנייה קוגניטיבית מחודשת (תיקון המחשבות הלקויות למחשבות בריאות ונכונות שיעניקו למטופל ביטחון וישפיעו על התנהגותו). בחלק מהמקרים ניתן לבצע שילוב בין השיטות.

היתרונות של שיטת טיפול קוגניטיבית

לטיפול CBT מספר יתרונות יחסיים שהופכים אותו אפקטיבי יותר:

  •  טיפול קצר מועד- CBT הינו טיפול קצר מועד, המתמקד ב"כאן ועכשיו" – קשיים, מצוקות ודפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים שגורמים להפרעות רגשיות בשונה מהתמקדות באירועי עבר וניתוח המשמעות שלהם  ונמשכים, בדרך כלל, מספר שנים כפי שנהוג בטיפול דינאמי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצר מועד הנמשך כשלושה עד שישה חודשים (12-20 מפגשים) בלבד. זהו טיפול ממוקד ומכוון מטרה – הטיפול נבנה בהתאם לבעיה ממנה סובל המטופל.

 

  • טיפול בשורש הבעיה- על אף היותו קצר טווח, הטיפול אינו מתמקד בסימפטומים בלבד המטפל מסייע למטופל לזהות את דפוסי המחשבה השליליים והחליפם כלומר, הטיפול מאתר ומסייע במיגור הגורמים לבעיה והסימפטומים הנלווים.

  • כלים פרקטיים- במהלך הטיפול מקבל המטופל כלים פרקטיים להתמודדות מעשית עם אותן מחשבות שליליות ודפוסי התנהגות מעוותים, שפגעו בו בעבר. כך לדוגמה, אם המטופל סובל מחרדה חברתית, הוא ילמד תרגילי הרפיה וטכניקות תרגול להתמודדות עם דפוסי החשיבה, שגורמים לו להימנע מאינטראקציה חברתית קונסטרוקטיבית. כמו כן, יקבל המטופל כלים להתמודדות בפועל עם סיטואציות חברתיות.

  • תוצאות ארוכות טווח- ההתמקדות בשורש הבעיה, הכלים היישומיים שהמטופל מקבל והטכניקות שמתרגל, יסייעו למטופל להתמודד בהצלחה עם סיטואציות או בעיות דומות בהן עלול להיתקל בעתיד. בנוסף, הישגי הטיפול יעניקו לו ביטחון עצמי, שיאפשר לו לשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגות, גם בעתיד הרחוק יותר.

  • אקטיביות המטופל- בחלק ההתנהגותי של הטיפול נשלח המטופל הביתה עם "שיעורי בית"- מטלות שונות, אקטיביות או חשיבתיות, לביצוע בסביבתו הטבעית. עובדה זו מסייעת למטופל להפנים את הטיפול, לשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגות, ליישם אותם הלכה למעשה בהתנהלותו היומיומית, ולהעריך במדויק את ההישגים שרכש.

  • סביבת הטיפול- הטיפול אינו מוגבל לחדר הטיפולים, והוא יכול להיעשות בכל מקום, כולל מרחוק באמצעות מצלמות מחשב. יתרה מכך' חלק חשוב מהטיפול כולל התנסות, ולכן חלק מההתנסויות מחייבות יציאה לשטח.

​​

  • שיטת טיפול מובנית- השיטה מבוססת על שלבים ברורים מראש, יש לה יעדים ברורים על ציר זמן מוגדר יחסית. כל זאת, כמובן, תחת בחינה מתמדת של ההשערות והיעדים, במטרה לוודא שהטיפול אכן מתנהל בכיוון ובקצב הנכונים.

  • ניתן למדידה ולכימות- יתרון בולט של טיפול CBT בהשוואה לטיפולים פסיכולוגים בכלל וטיפול דינאמי בפרט, הוא העובדה שניתן למדוד ולכמת את תוצאותיו. לדוגמה – בטיפול בחרדות ספציפיות (חרדה ממעלית, מעכבישים וכו’) אפשר לספור את הפעמים שהמטופל התמודד בפועל עם הסיטואציה המאיימת (העז להיכנס למעלית, לגעת בעכביש וכו’).

שיטה ההתערבות

חמישה שלבים בעבודה הטיפולית:

א. שלב זיהוי והאיתור - זיהוי דפוס מחשבה והתנהגות שפוגעים בתפקוד, כולל תיאור האופן

    נלמד והשתמר וקביעת מטרות טיפוליות.

ב. שלב המשגה - מתן מידע אמין ומבוסס על הנושא (נקראה תיאור פסיכו – חינוכי).

ג. שלב הקנית המיומנויות - זיהוי ותיקון טעויות הקניית ממיוניות שונות ויצירת מנגנוני הגנה חדשים (נקרא עיבוד מטא-קוגניטיבי).

ד. שלב התרגול והבדיקה - תרגול, התנסות, חשיפה ושימוש בהיסק החדש באופן מדורג  ובטוח בקצב של המטופל.

ה. שלב השימור – שימור הדפוס החדש לאורך זמן והיערכות לקראת מצבי משבר והימנעות מהישנות הסימפטום. Relapse prevention       

 

תחומי ההתערבות

• הבנה לקותו של הילד.

• פיתוח הורית סמכותית מטיבה – חוקים וגבולות.

•  אסרטיביות הורית.

• הקשבה פעילה.

• שיתוף פעולה ועבודת צוות כיחידה הורית.

• העצמה וטיפוח הדימוי העצמי ההורי.

• הבניית סדר יום תכנון ותוכן.

• התמודדות עם בעיות ההתנהגות, קשיים חברתיים ולמידה.

• הקניית מיומנות תפקוד ועצמאות בתחומים שונים.

• התמודדות מול גורמים שונים בקהילה (רשויות, טיפול).

• התמודדות מול גורמי החינוך וקבלת החלטות לגבי מסגרתו החינוכית של הילד.

הדרכת הורים

הפניית ההורים להדרכה הורים במת"י

איתור ההורים נעשה עלי ידי מספר גורמים:

• צוות ביה"ס: מחנכת, יועצת, מדריכה פדגוגית, צוות פרא רפואי (תרפיסט, מרפא בעיסוק, קלינאית תקשורת) וגורמים נוספים שנמצאים בביה"ס

• פסיכולוגית ביה"ס

• אבחונים

• ועדות שונות.

• גורמי טיפול בקהילה.

• זכאות תלמידים מסל אישי

המלצות מועברות למומחית התחום במת"י ונעשה מיפוי הצרכים בהתאם לדחיפות הטיפול, מוטיבציה לטיפול וכוח האדם הטיפולי. 

מטרות הדרכה ההורים

מטרות ההדרכה ההורית ללא קשר לבעייתו הספציפית של הילד הם:

• לעזור להורים להבין כיצד הילדי פועל.

• מה מניע אותו.

• מהם הפערים בתפיסות ההוריות שלהם (המצוי והרציו וביניהם כיחידת הורים).

• היכן הם ממקדים את הקשב והאנרגיה ההורית.

• מה ניתן לעשות כדי שתפקודם יהיה יעיל ברמה האישית, הזוגית, ההורית והמשפחתית.

ההדרכה ההורית שמה דגש על ההתמודדות של ההורים כיחידת הורים מול הילד בשונה מטיפול ששם דגש על התמודדות ההורים במעגל החיים הרחב יותר.

 

הדרכת ההורים- setting

•הדרכה משותפת לזוג ההורים.

•הדרכה משותפת לזוג ההורים ופגישות נפרדות לכל אחד מהם.

•הדרכה לאחד מזוג ההורים.

•הדרכה של ההורים ושילוב הילד במפגשים.

bottom of page