מידע כללי
מהו עיכוב התפתחותי?
עיכוב התפתחותי מרגע לידתנו, ניתן להעריך פחות או יותר את השלבים ההתפתחותיים שנעבור. ילד נולד בלי יכולות בכלל, מלבד מספר אינסטינקטים מולדים הכרחיים להישרדותו (כמו רפלקס המציצה). לאט לאט, ובאופן טבעי לחלוטין, מבלי שאף אחד ילמד אותו, רוכש הילד מיומנויות כמו התהפכות, ישיבה, הליכה, ציור, גזירה, דיבור, הבנה הסקת מסקנות ועוד ועוד.
התפתחויות אלה, בתחום המוטורי, הקוגניטיבי, הרגשי, והחברתי, קורות בדרך כלל בתוך טווח גילאים ידוע ומוכר מראש. למרות שישנן חריגות לכאן או לכן מטווח הגילאים הצפוי, ואין סיבה לדאגה בשל כך, לעיתים החריגה היא קיצונית, וגורמת לפיגור ברכישה של מיומנויות נוספות. למקרים אלה מתייחסים כאל עיכוב התפתחותי.
סוגים של עיכוב התפתחותי
כאמור, העיכוב ההתפתחותי יכול להתבטא בכל אחד מהתחומים בהם בני אדם מתפתחים באופן טבעי – מוטורי, קוגניטיבי, חברתי, ורגשי. לעיתים רואים עיכוב התפתחותי ביותר מתחום אחד.
1. עיכוב בהתפתחות מוטורית: מתבטא בעיכוב בהתפתחות של פעולות הדורשות הפעלה של השרירים, השלד, ומערכות התיאום בין האיברים השונים (בין ידיים, עין-יד וכד’). העיכוב יכול להיות במוטוריקה הגסה (פעולות של שרירים ואיברים גדולים, כגון התהפכות, הליכה, קפיצה, וכד’), במוטוריקה העדינה (פעולות של כפות הידיים והאצבעות), או בשניהם.
עיכוב בהתפתחות מוטורית עשוי להתבטא בחולשת שרירים, לקות ביציבה או בשיווי המשקל, סירבול יתר, אי ויסות של טונוס השריר, אי-מציאת יד דומיננטית, קושי בכתיבה ובפעולות אחרות של כף היד, יכולת ציור נמוכה וכד’.
2. עיכוב בהתפתחות שפתית: ילדים שמאחרים לדבר, או שמתקשים ברכישת השפה. חלק מהילדים לא מצליחים לבטא מילים היטב, ואחרים מתקשים לחבר מילים למשפטים קצרים וארוכים. עיכוב בהתפתחות שפתית עשוי להיות סמן להפרעה רחבה יותר, כגון אוטיזם, אך לעיתים מדובר בעיכוב ספציפי בתחום זה.
3. עיכוב בהתפתחות רגשית: תינוקות לא מצופים להבין את רגשותיהם ואת רגשות הזולת, אך כשהילד גדל הוא מצופה להצליח לבטא את תחושותיו שלו, ובהמשך גם להבין ולהתחשב ברגשותיהם של אחרים.
ילדים עם עיכוב בהתפתחות הרגשית עשויים להמשיך להתנהג כפי שצפוי מתינוקות צעירים. הם לא מצליחים ליצור מערכות יחסים, הם ממשיכים לשחק לבד ולא מחפשים את המשחק החברתי, הם לא מבטאים היטב את רגשותיהם, ונוטים להתעלם מרגשות האחר.
גורמים לעיכוב התפתחותי
עיכוב התפתחותי עשוי לנבוע ממספר גורמים.
ראשית, יכול להיות שמדובר רק בעיכוב – כלומר, הילד יפתח את היכולות באופן תקין, אך בשלב מאוחר יותר של התפתחותו. זאת בשל נתונים של הילד, או משהו שקשור בסביבה. במקרים אחרים, העיכוב הוא פרמננטי, ונובע מלקות מסוימת. לעתים זוהי לקות למידה, לקות תקשורת, פגיעה פיזיולוגית, שיתוק או תסמונת כלשהי, תזונה לקויה, פגות או סיבוך רפואי, שמביאים לעיכוב ההתפתחותי.
גם סביבה שאינה מטפחת, ואינה מאפשרת לילד את הגירויים להם הוא זקוק יכולה לגרום לעיכוב בהתפתחות.
הפרעות התפתחותיות בילדים מתחלקות לשתי קבוצות:
הפרעות התפתחותיות "סומטיות" - הפרעות התפתחותיות המופיעות על רקע של פגיעה אנטומית או תפקודית במערכת העצבים או בשרירים או באברי החוש. הסיבות לכך הן:
א. מחלות גנטיות.
ב. סיבות נרכשות במהלך הריון כגון זיהומים, נטילת תרופות, נטילת סמים, אלכוהוליזם, טראומה, מחלות של האם כגון סוכרת, הריון בסיכון גבוה.
ג. פגות קיצונית (מתחת לשבוע 32 להיריון ו/או משקל לידה נמוך מ - 1,500 גרם) או לידה טראומטית.
הפרעות התפתחותיות שאינן סומטיות - הפרעות בהן אין פגיעה מוכחת במערכת העצבים. לרוב אלו פגיעות קלות יותר מהסומטיות. למשל: קשיים בדיבור, קשיים במוטוריקה עדינה, סרבול בהליכה ועוד.
השירותים הניתנים לילדים עם הפרעות התפתחותיות כלולים במסגרת התוספת השנייה לחוק בריאות ממלכתי והם באחריות קופות החולים. במסגרת החוק קיים סל שירותים מוגדר המותאם גם לגיל הילד ולבעיותיו. סל השירותים וזכויות הילדים מופיעים בחוזר מינהל רפואה: מתן השירותים בתחום התפתחות הילד על ידי קופות החולים (19/2013).
תפקיד מומחית התחום בגן
מומחית התחום מטעם המתי"א בגני הילדים תדריך את הצוות אשר עובד עם הילד המשובץ בגן רגילה, במטרה לגבש תכנית חינוכית יחידנית (תח"י) במסגרת החינוכית. מומחית התחום תסייע במידת הצורך בהתמודדות עם קשיים המתעוררים בכיתה, במסגרת החינוכית ובבית התלמיד.
בתחילת השנה היא תיצור קשר עם צוות הגן שעובד עם התלמידים בעלי הסל האישי. בפגישה הראשונה ייקבעו נהלי העבודה והמפגשים הקבועים אליהם תגיע מומחית התחום לאורך השנה.
כמו כן, ייקבעו מספר פגישות עם הורי התלמיד וצוות הגן במטרה לבנות תכנית חינוכית עבור הילד אותה יגישו להורים. באמצע השנה תתקיים הערכת אמצע של התח"י והישגי הילד לתקופה זו.
בסוף השנה תתקיים פגישה מסכמת להערכת הישגים ביחס למטרות שנקבעו בתחילת השנה והמלצות לעתיד.
אבחון וטיפול
חשוב מאוד לאבחן עיכוב התפתחותי, על מנת לתמוך בילד ולאפשר לו את כל התנאים על מנת לרכוש בצורה הטובה ביותר האפשרית עבורו את היכולות איתן הוא מתקשה.
רבים מהעיכובים ההתפתחותיים מתגלים אצל רופא הילדים או בטיפת חלב, כחלק מהמעקב השגרתי שעורכים לכל הילדים. עיכובים אחרים מתגלים על ידי הורים, גננות ומורות שרואים את העיכוב בהשוואה לילדים אחרים בני אותו גיל. חשוב לקבל חוות דעת מאיש מקצוע בכל פעם שיש חשד לעיכוב התפתחותי. לעיתים נדרש אבחון מוטורי, פסיכולוגי או דידקטי על מנת לאתר את הקושי.
הטיפול נעשה על ידי איש מקצוע המתאים לסוג הקושי של הילד. פסיכולוג, פיזיותרפיסט, מטפל באמנות, מרפא בעיסוק וקלינאי תקשורת הם אנשי המקצוע העיקריים שעוסקים בעיכובים התפתחותיים.כאשר ניתן מענה מתאים לילד, בהתאם לקושי ולמקורו, יש סיכוי לשפר את תפקודו של הילד, ולהובילו להדבקת הפערים או לפחות לתפקוד טוב יותר ביחס למצבו הכללי.
מהי התפתחות נורמלית ומתי על ההורים לבקש עזרה?
מרבית הילדים אשר נולדו משבוע 37 להיריון והלאה ואשר לידתם היתה תקינה ללא סיבוכים מיוחדים - מתפתחים באופן תקין. קצב ההתפתחות הוא אינדיבידואלי והטווחי התקין הוא רחב. כך למשל, למרות שהגיל הממוצע להליכה עצמאית הוא כ - 13 חודשים, הטווח התקין נע בין 10 חודשים לכמעט 18 חודשים. טווח רחב יש גם בתחומי התפתחות אחרים כמו הופעת דיבור (מלים ראשונות בערך בגיל שנה), חיקוי, התפתחות חברתית, מוטוריקה עדינה ועוד.
הבעיות ההתפתחותיות השכיחות יותר אצל פעוטות עד גיל שנתיים הן עיכוב בהתפתחות המוטורית כמו ישיבה, זחילה, עמידה והליכה, איחור בהתפתחות השפה והפרעות בתקשורת (שיכולות להיות על ספקטרום האוטיזם). ההפרעות בתקשורת באות לידי ביטוי בחוסר משחק, חוסר בהתקשרות תקינה עם ההורים, היעדר מבט עין, היעדר קשר עם הסביבה והתעניינות מוגזמת וחריגה באובייקטים מסוימים או ביצוע חוזר של תנועות גוף מסוימות. במצבים מסוג זה רצוי לפנות לגורם המקצועי המוסמך בהקדם: רופא ילדים, אחיות טיפת חלב.
מה על הורים החושדים בהפרעה התפתחותית בילד לעשות?
רצוי שהורים החושדים בבעיה התפתחותית בילדם יפנו לטיפת חלב בה הם מבקרים באופן שגרתי או לרופא המטפל. אם גורמים אלו מצטרפים באופן מקצועי לחששות ההורים, יופנה הילד למכון ההתפתחותי הקרוב של קופת החולים בה הוא מבוטח. לרוב, המכונים מבקשים מההורים למלא טפסים המתארים את אבני הדרך ההתפתחותיות אצל הילד ומסתמכים על טפסים אלו בעת האבחון (את הטפסים ניתן להשיג במכונים להתפתחות הילד).
בהתאם להתרשמות מהמסמכים, יוחלט במכון האם יש לבצע הערכה התפתחותית של הילד ובידי אלו גורמים על ההערכה להתבצע.