top of page

מידע כללי

תפקיד מומחית התחום

אבחנות נפוצות

מודלים של עבודה

ארגז כלים לצוות

מידע כללי

הגישה הפסיכו-חינוכית החיובית מאמינה כי לכל אדם יש כוחות בהם ניתן להשתמש כמוקד לשינוי ולהעצמת היכולות. משמעות ההתערבות הינה העצמה רגשית לצד פיתוח טכניקות, כלים ומיומנויות, המתאימים לצרכי הילד, במסגרת הטבעית להתפתחותו. הליווי נעשה בסביבה תומכת ומאפשרת על מנת שיוכל להתרחש השינוי

שילוב ילדים בעלי אבחנות פסיכיאטריות במערכת החינוך 

 

השילוב מסייע לילדים בעלי אבחנה פסיכיאטרית של הפרעה נפשית, הלומדים בחינוך הרגיל, לקבל תמיכות שונות בתוך מערכת החינוך, למשל: סייעת צמודה, טיפול רגשי )לסוגיו(, סיוע לימודי, ועוד. המענה לילדים אלו בתוך מערכת החינוך מרוכז על ידי מובילת תחום מטעם המת"י, המתכללת את המידע המגיע מהגורמים הטיפוליים והבית ספריים השונים, ואת התקשורת עם ההורים. שילוב ילדים אלו במערכת החינוך ומתן התמיכות מותנה בקבלת זכאות לאחר קיום ועדת איפיון וזכאות.

 

הפרעה נפשית היא דפוס התנהגותי, רגשי וחשיבתי הגורם לפגיעה משמעותית בתפקוד ולסבל רב שיכול לבוא לידי ביטוי במחשבות, בלחץ ובהצפה רגשית. ההפרעה כוללת אבחנות פסיכיאטריות שונות בגיל הילדות והנעורים והנה חמורה, כרונית, מופיעה בתדירות גבוהה ופוגעת בתחומי חיים שונים. תלמידים המתמודדים עם הפרעה נפשית הם חלק מקבוצה הטרוגנית ומורכבת, בעלת אפיונים שונים ודרגות חומרה משתנות. ההפרעה עלולה לפגוע באופן משמעותי בהתקדמות אקדמית, ביחסים חברתיים, בהסתגלות אישית וכיתתית, בכישורי טיפול עצמי ובשיפוט המציאות.ניתן להבחין בין הפרעות הנוטות להתבטא בהתנהגות מופנמת, כגון התכנסות, חוסר יוזמה, הימנעות, חששות ורגישות-יתר, לבין הפרעות הנוטות להתבטא בהתנהגויות מוחצנות, כולל תוקפנות והתפרצויות זעם.

 

התחומים בהם ההפרעה באה לידי ביטוי 

 

התחום הקוגניטיבי: ההפרעה באה לידי ביטוי בקשיי קשב והריכוז, בעיבוד ובארגון המידע והחשיבה, בזיכרון ובתפקודים הניהוליים. לעתים קיימות מחשבות שווא או פרשנות שאינה מותאמת למתרחש. תלמידים בטיפול תרופתי עלולים להתלונן על עייפות וחוסר כוחות בעיקר בשלבים הראשונים של נטילת התרופות. לעתים נצפית אי-יציבות בתפקוד התלמיד לאורך היום, כולל מעבר מתפקוד מאורגן וממוקד לתפקוד מפוזר ולחוסר יכולת לעמוד בדרישות הלימודיות. 

התחום ההתנהגותי: מצב המאופיין ברמת אנרגיה משתנה, באי-שקט, באימפולסיביות, בהתבודדות, בקושי בפתרון בעיות, בפיתוח ובשימור קשרים חברתיים מותאמים ובמיומנויות חברתיות, לעיתים עד כדי נסיגה קיצונית מהחיים החברתיים. חלק מההתנהגויות מאופיינות בהימנעויות: בריחה, אי-הגעה או התנגדות לפעילות, במצבים אחרים המצוקה מתבטאת בהתנהגות מוחצנת ובהתפרצויות זעם. 

התחום הרגשי: מתאפיין בצורה בולטת בחוסר ויסות בעוצמה הרגשית ובביטוי קיצוני של רגשות שונים, לעתים מנוגדים, וכן תגובה רגשית לא מותאמת ולא פרופורציונלית לאירועים נתונים. תלמידים המתמודדים עם הפרעה נפשית מאופיינים לעתים בעצב, בדאגה, בחוסר חיוניות, בחוסר הבעה רגשית או בתגובה רגשית לא מותאמת, כגון התפרצויות זעם. תלמיד עם מוגבלות מורכבת על רקע רגשי-נפשי מתמודד הן עם הקשיים הנובעים מהמוגבלות עצמה 

והן עם הסטיגמה הנלווית בעיני החברה ובעיני עצמו. הסטיגמה מהווה גורם לחץ וחסם נוסף בפני השתלבותו המיטבית בחברה ותחושת הרווחה שלו.

 

(מקור: אתר מתי"א שרון)

תפקיד מומחית התחום

מתכללת את המידע המגיע מהגורמים הטיפוליים והחינוכיים השונים, ואת התקשורת עם ההורים. היא מגיעה לבית הספר/לגן אחת לשבוע בערך, כדי לפגוש את הילד והצוותים, לעדכן ולהתעדכן.

מומחית התחום מטעם המת"י  היא בעלת תואר אקדמי טיפולי ובעלת הכשרה לטיפול ולהתמודדות עם ילדים בעלי אבחנות פסיכיאטריות. היא עובדת באופו מערכתי  עם הצוות החינוכי, הטיפולי וההורים. עבודה מערכתית מאפשרת קבלת מידע והבנה מעמיקה יותר של קשייו של הילד במטרה ליצור התערבויות משותפות כדי לקדם את תפקודו של הילד. המומחית אחראית על יצירת תוכנית עבודה משותפת, שמקדמת את התלמיד במישורים השונים. ישנם ילדים המקבלים את הסיוע בבית הספר וישנם ילדים המקבלים חלק מהסיוע אחר הצהרים במרכז הטיפולי של המת"י.שלוש פעמים בשנה מתקיימים מפגשי צוות+הורים, בהם ניתן להורים עדכון לגבי מצבו והתקדמותו של הילד מפי גורמי החינוך והטיפול, בהתאם למטרות הטיפוליות/ התנהגותיות/ רגשיות, המנוסחות בתחילת כל שנת לימודים על ידי אנשי הצוות השונים. מפגשים אלו הם גם ההזדמנות לשמוע מההורים על ההתמודדות שלהם, לכוון אותם ולענות לשאלותיהם. כל אחד משלושת המפגשים הללו מסוכם במסמך תכנית עבודה (מסמך תח"י) הנמסר לידיעת ולחתימת ההורים. במידת הצורך נקבעות פגישות נוספות בהן הצוות וההורים דנים ומתעדכנים יחד, למשל, במצבי החמרה/שיפור משמעותיים. 

קשר עם המחנכת: מובילת התחום אחראית לתווך למחנכת את מהות ההפרעה, שומעת ממנה איך ההפרעה באה לידי ביטוי בביה"ס (טריגרים, עוצמות, מוקדי קושי, מגמות שיפור/החמרה, השפעה על התיפקוד כתלמיד וכן הלאה), ומנחה את המחנכת לגבי אפשרויות התגובה המתאימות. 

קשר עם תרפיסטיות: באחריות מובילת התחום מובילת התחום לוודא שהשכמות המפגשים עם הגורמים הטיפוליים תואמת לזכאות כפי שהוקצתה בישיבת הפילוח, היא מוודאת הגעה סדירה של לטיפולים, ומסייעת בליווי והדרכה מקצועית לתרפיסטית. בנוסף, המטפלת הרגשית מקבלת הדרכה קבועה ממדריכה מוסמכת במת"י. במת"י מתקיימות ישיבות צוות קבועות לתמיכה בתהליכים טיפוליים.

קשר עם הסייעת האישית: מובילת התחום מעבירה לסייעת הדרכה כללית לגבי סוג ההפרעה, ובנוסף הדרכה קבועה הרלוונטית לילד באחריותה. המטרה הוא שככל שילד מתקדם, נפחית את שעות הסיוע בהדרגה עד מצב שלא יהיה צורך בסייעת.

אבחנות נפוצות

חרדת פרידה:

ילדים הסובלים מחרדת פרידה מתקשים להיפרד ואינם מוכנים לשהות זמן ממושך 

רחוק מההורים. הם מסרבים להישאר לבד בבית ולעיתים אף בחדר נפרד מההורים, ופעמים רבות 

מתלוננים על כך שאינם יכולים להירדם, אלא אם אחד ההורים שוהה במחיצתם. במקרים רבים 

ההפרעה מערבת התנגדות ללכת לגן/לבית הספר עקב פחד להיפרד מההורים למשך זמן ממושך, 

ולפיכך היא מכונה לעיתים גם פוביית בית ספר Phobia School. 

חרדה חברתית:

ביישנות קיצונית המלווה במחשבות שליליות ופחד מדחייה. בבסיסה של החרדה החברתית עומד פחד מפני השפלה או מבוכה פומביים ומפני הערכה שלילית על ידי אחרים.​ פחד זה מביא להימנעות מסיטואציות חברתיות הנתפסות כבעלות פוטנציאל למבוכה עצמית כגון אכילה בציבור, דיבור מול קהל, השתתפות במסיבות, כתיבה לעיני אחרים, השתנה בשירותים ציבוריים וכד'.​ חשוב לציין, כי הגורם מעורר החרדה אינו הפעולה לכשעצמה (למשל, אכילה או כתיבה) אלא ביצועה בפני אנשים אחרים. 

אילמות סלקטיבית:

אילמות סלקטיבית הינה ביטוי קיצוני של חרדה חברתית, המתבטא בקושי/סירוב לדבר במצבים מסוימים מסיבות רגשיות.הילד מדבר בדרך כלל בחופשיות בבית עם בני משפחה קרובים, ומסרב לדבר במקום אחר, למשל בגן או בבית הספר.לעיתים הילדים כן מדברים מחוץ לבית, אך רק עם אנשים מסוימים או בהקשרים ספציפיים בלבד.

ההבדלים בין התיפקוד השפתי בבית לבין התיפקוד השפתי מול דמויות סמכות ומבוגרים מחוץ לבית, מביא לא פעם לאבחון מאוחר של ההפרעה. 

 

חרדה טורדנית כפייתית:

מי מאיתנו לא יצא מביתו וכשהחל בעיסוקיו עברה בו המחשבה שמא שכח לנעול את דלת הבית או ששכח לכבות תנור דולק? אם נחזור הביתה, סביר להניח כי נמצא דלת נעולה ותנור כבוי.על כן, במרבית הפעמים אנו מצליחים להתעלם ולדחוק הצידה את החשש, אלא שהסובלים מההפרעה הטורדנית-כפייתית חיים במעגל אובססיבי-כפייתי שממנו הם מתקשים מאוד להתנתק: זוהי אובססיה אשר בדרך כלל מאופיינת בחשיבה קטסטרופלית: "משהו נורא עלול לקרות אם..." שמעוררת מצוקה לחץ, בושה, גועל או חרדה.

כדי להיפטר מאותה מחשבה ומאותן תחושות לא נעימות עולה צורך לבצע "טקס"- התנהגות כפייתית שמרגיעה את החרדה, כגון רחצה, בדיקה חוזרת, אמירת מילה מסוימת וכן הלאה.ביצוע הטקס מביא להקלה, אך הקלה זו זמנית בלבד מאחר והמחשבה האובססיבית חוזרת ונשנית. כך, המעגל האובססיבי-קומפולסיבי מתחזק ומתהדק עד שלעיתים קרובות הוא צורך זמן רב ומונע תפקוד משפחתי ותעסוקתי.

 

פוסט טראומה (PTSD):

זו היא הפרעת חרדה המאופיינת בתחושות פחד וחוסר אונים המופיעות לאחר חשיפה לאירוע טראומטי המעמיד בסכנה את שלמותו הפיסית או הנפשית של האדם או אנשים אחרים. הלוקים בהפרעה מרבים לשחזר את האירוע הטראומטי בחלומות, מחשבות ודימויים חזותיים או דרך משחק ויצירה, אצל ילדים.

הם סובלים מדריכות מוגברת, קהות רגשית, ניסיון להימנעות מגירויים מגירויים המזכירים את האירוע הטראומטי ועוד. סימפטומים אלו מביאים למצוקה ועלולים לגרום לפגיעה משמעותית בתחום החברתי, התעסוקתי והבין אישי. ילדים עלולים להיחשף למחלות קשות שלהם או של הוריהם, תאונות דרכים ותקיפות מיניות או פיסיות.

בישראל נוספות לרשימה גם טראומות הנוגעות למצב הביטחוני.

תגובותיהם של ילדים לאירועים טראומטיים נוטות להיות שונות ומגוונות: בגילאים הצעירים (עד גיל 5) אנו רואים בעיקר התנהגויות רגרסיביות כגון היצמדות להורים, חזרה להרטבה, למציצת אצבע או מוצץ וכד'.

בנוסף, נראה ניסיונות של הילד לעבד את הטראומה באמצעות משחק או יצירה המשחזרים אותה.

 

הפרעת חרדה מוכללת (Disorder Anxiety Generalized):

אחת מהפרעות החרדה השכיחות ביותר. החרדה מוגדרת כללית / מוכללת משום שאינה מתייחסת לגורם או מצב ספציפי שגורם לדאגות אנשים הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת מעלים בתודעתם את התוצאה השלילית ביותר שיכולה להתרחש בכל סיטואציה ומוצאים את עצמם מודאגים כל הזמן לגבי הכל.

 

התסמינים כוללים סימפטומים גופניים ופסיכולוגיים כגון חוסר מנוחה ותחושה של המצאות כרונית ״על הקצה״, דאגה בלתי נשלטת, עצבנות מוגברת, קשיי ריכוז והפרעות בשינה.

 

כל אלה הם סימפטומים שאנשים בד"כ חווים באופן נורמלי בחיי היומיום, אך הסובלים מהפרעת חרדה כללית יחוו אותם באופן מתמשך או קיצוני. להבדיל ממבוגרים עם חרדה מוכללת, בהפרעת GAD אצל ילדים ובני נוער ממוקדות הדאגות בעיקר בחשש לגבי יכולות אישיות, שכוללות התמודדויות שמאפיינות את השלב ההתפתחותי בו הם נמצאים. הפרעות במצבי רוח (כגון דיכאון, דיסתימיה).

 

האדם הסובל מדיכאון חש לאורך זמן רגשות שליליים, אשמה, קשיי ריכוז, עייפות, חוסר מרץ, היעדר עניין, חוסר יוזמה ואומללות ממושכת. בנוסףלחוויית המצוקה הסובייקטיבית, עלולות תחושות אלו להביא לקשיים תפקודיים בהיבטי חיים משמעותיים: התפקוד התעסוקתי עלול להתדרדר עקב אובדן האנרגיות והפגיעה הקוגניטיבית, קשרים בין אישיים נפגעים עקב אובדן ההנאה והיוזמה, ופעולות בסיסיות כשמירה על היגיינה הופכות מורכבות ומייגעות.

 

סימפטומים אלו גורמים למצוקה קשה ומלווים פעמים רבות בתחושות ייאוש, מחשבות על מוות וניסיונות אובדניים. 

 

קישור לסרטון הסבר

הוראה מותאמת

מהם המודלים הטיפוליים האפשריים במערכת החינוך?

טיפול פרטני: הטיפול הפרטני מתקיים אחת לשבוע, ביום ושעה קבועים במסגרת החינוכית. הטיפול מתמקד בצרכיו האישיים של המטופל ומותאם לו ולצרכיו בצורה הטובה ביותר. במסגרתוניתן להביא לשיפור ניכר באתגרים איתם מתמודד המטופל במיוחד בתוך המסגרת החינוכית. בשלב הראשוןיוצרת המטפלת קשר בטוח עם התלמיד. עם העמקת הקשר עולים הקשיים והאתגרים המלווים את התלמיד במהלך היום. העבודה הטיפולית הפרטנית בתוך המסגרת החינוכית מאפשרת עבודה מערכתית מול הצוות החינוכי וקבלת מידע.ישנן אפשרויות רבות יותר ליצירת התערבויות משותפות על מנת לקדם את תפקודו של הילד במסגרת הכיתה ובמהלך היום ויצירת תוכנית עבודה משותפת (תח"י/תל"א) על מנת לקדם את התלמיד במישורים השונים. 

באפשרותה של המטפלת לצפות בילד במצבים שונים, בזמן שיעור או הפסקה, על מנת לקבל תמונה רחבה ומעמיקה יותר על הקשיים איתם הוא מתמודד. מטרות טיפוליות לטיפול פרטני יכולות להיות: עבודה על וויסות רגשי, עבודה על הבעה רגשית, שיפור והעלאת דימוי ובטחון עצמי, שיפור בתחושת המסוגלות העצמית, עבודה על המעבר בין מציאות לדמיון, פיתוח מודעות עצמית והכרה בקשיים לצד החוזקות ועוד. 

טיפול קבוצתי: העבודה הקבוצתית היא דרך התערבות מרכזית בעבודה הטיפולית בכלל, ובמערכת החינוך בפרט. העבודה בקבוצה מאפשרת תרגול ושיפור מיומנויות רגשיות וחברתיות ומזמנת התנסות מבוקרת בהתמודדות עם קונפליקטים שונים שעולים במסגרת חברתית  והרחבת המעגל החברתי של הילד.

הקבוצה החברתית נבנית בשיתוף פעולה עם הצוות החינוכי ובחירת משתתפי הקבוצה נעשית לאחר חשיבה משותפת ביחד עם מחנכת ויועצת. הצוות החינוכי ייתייחס  לצורך החברתי הספציפי של הילד וליכולותיו הבינאישיות. הקו המנחה הוא בחירת ילדים היכולים להשתלב יחד מבחינה קוגניטיבית, התנהגותית ורגשית. מטרה נוספת היא לבחור משתתפים שבעקבות העבודה הקבוצתית הקשר החברתי עמם ימשך, יעמיק ויתחזק גם מחוץ לחדר הטיפול כדי להרחיב את המעגל החברתי של הילד.  מטרות העבודה הקבוצתית יכולות להיות: הרחבת המעגלים החברתיים של הילד, עבודה על מיומנויות חברתיות שונות כמו עבודה בשיתוף פעולה, שיתוף והקשבה, פיתוח מיומנויות משחק עם חברים, התמודדות עם קונפליקטים ומציאת פתרונות, תיווך בהבנת סיטואציות חברתיות, מציאת המקום במסגרת קבוצתית ועוד.

קיימים מספר מודלים מרכזיים לעבודה הקבוצתית במסגרת החינוכית: עבודה קבוצתית עם ילדים מהכיתה: מודל לעבודה קבוצתית סגורה המורכב ממשתתפים קבועים מכיתתו של הילד. כדי לאפשר עבודה טיפולית מעמיקה ומדויקת, גודל הקבוצה מוגבל. 

עבודה בצמד: במקרים מסוימים מודל העבודה בצמד מתאים יותר לילדים הזקוקים ויכולים להיעזר בעבודה אינטימית. מפגש טיפולי בצמד פחות מאיים מעצם היותו מצומצם, מאפשר להבחין בצורה מעמיקה יותר בקשיים החברתיים ויכול לשמש מודל למידה אחד מהשני. מודל זה יכול לעזור לילדים עם חרדה חברתית למשל, לילדים אשר קשייהם מתבטאים בוויסות הרגשי, ילדים עם קשיים בתפקוד החברתי או ילדים עם דימוי עצמי נמוך המתבטא בקושי ביכולתם ליצור קשרים חברתיים. 

מודל הרכבת: מודל לעבודה קבוצתית פתוחה, מודל זה מאופיין בתחלופה של חברי הקבוצה. מודל הרכבת בא לידי ביטוי בעבודה הטיפולית במסגרת החינוכית בתחלופת הילדים המשתתפים בקבוצה, במטרה להרחיב המעגל החברתי ובמקרים מסוימים בכדי לעבוד על יכולת הגמישות והפתיחות לחברים חדשים מהכיתה ולמנוע קיבעון של קשרים חברתיים קיימים של הילד. ערך מוסף הקיים במודל זה הוא העצמת המטופל על ידי בחירתו במשתתפי הקבוצה מדי שבוע. 

מודל המשלב טיפול פרטני וקבוצתי: במודל זה הילד נפגש עם המטפלת פעמיים בשבוע, פעם אחת לטיפול פרטני ופעם אחת לטיפול קבוצתי. המטרה במודל זה היא עבודה על פיתוח הכוחות והחוזקות במסגרת הטיפול הפרטני, בכדי שיבואו לידי ביטוי גם במסגרת הטיפול הקבוצתי.המודל מאפשר תהליך עיבוד עם הילד לאחר הפגישה הקבוצתית. דוגמאות לשימוש במודל: כשמטרת הטיפול היא שיפור כישורים חברתיים, בפגישה הפרטנית ניתן לעבד אירוע שהתרחש בקבוצה, למשל, פרשנות לקויה לסיטואציה חברתית 

מודל מפגש חברתי בשעות הפנאי מרבית הילדים שאנו מלוות בבתי הספר, חווים בדידות בשעות אחה"צ. מתקשים ליזום מפגשים אחר הצהרים ולעיתים חווים דחייה מצד קבוצת בני גילם וכהימנעות החברתיים יושבים מול מסכים. בעקבות כך חווים ההורים קושי להתגייס עבור הילדים בניהול שעות אחה"צ. הורים אלה חווים דחייה מצד הורים אחרים, מוותרים ונמנעים מיצירת קשרים.הקבוצה בחברתית אחר הצהריים במרכז הטיפולי נותן מענה לכך שהילדים נפגשים עם ילדים בני גילם ויוצרים מפגשים חברתיים שלעיתים גם ממשיכים להתקיים גם לא במרכז.כך הם מכירים ילדים חדשים מקבוצת השווים. מטרת המפגשים הינה לאפשר מפגש חברתי בלתי פורמלי עם קבוצת השווים, על מנת להעשיר את שעות הפנאי בפעילות חברתית יצירתית, תוך טיפוח עמדות חיוביות כלפי שעות הפנאי.

המפגשים מיועדים לתלמידים שאנו מלוות בבתי הספר, משכבת גיל ד'-ו' מכלל בתי הספר בעיר. המפגשים מתקיימים במת"י, אחר הצהרים, פעם בשבוע למשך שעתיים וכוללים משחקים מגוונים, שעשועונים, יצירה, שיח חופשי, שתייה וכיבוד קל. את המפגשים מובילות זוג תרפיסטיות מקבוצת המטפלות הרגשיות (מומחיות תחום) שמכירות את אוכלוסיית הילדים ואת הצרכים שלהם. המפגש בחלקו פתוח ובחלקו מובנה. זאת על מנת לאפשר דיאלוג פתוח וחופשי, עידוד לעצמאות, התנסויות, יצירת קשרים ונקיטת יוזמה, תוך לווי ותיווך של המטפלות. 

מודל העבודה בגנים: במסגרת שילוב ילדים עם אבחנות פסיכיאטריות בגני החינוך הרגיל מושם דגש על ליווי והדרכה של הצוות החינוכי, הגננת המובילה והסייעת האישית, במקביל למפגש שבועי עם הילד, בדרך כלל במסגרת קבוצה חברתית עם ילדי הגן. הליווי וההדרכה, כמו גם המפגש עם הילד מתבצע על-ידי מובילת התחום מטעם המת"י (לרוב אשת מקצוע מתחום הטיפול הרגשי) ומתקיים אחת לשבוע במסגרת הגן. 

בתחילת השנה, הצוות החינוכי של הגן בהובלתה של מובילת התחום, מציבים מטרות ויעדים לעבודה עם הילד (בניית תח"י - תכנית חינוכית יחידנית), ומבצעים מעקב אחר התקדמותו של הילד לאורך השנה. במהלך השנה מתקיימות שלוש פגישות רב מקצועיות בנוכחות צוות הגן ומובילת התחום, ההורים וגורמים טיפוליים נוספים(. מטרתן של פגישות אלה היא הצגת המטרות, עדכונים שונים באשר למצב הילד, מעקב אחר התקדמותו ובחינת האפשרויות לשנה הבאה, כולל מעבר לכיתה א'. 

במסגרת העבודה עם הילד בגן יושם דגש על שכלול יכולות של ויסות רגשי באמצעות שיח רגשי הכולל זיהוי רגשות, שיום, הכלה ותגובה, שיפור יכולות דחיית סיפוקים, התמודדות עם תסכול ושכלול מיומנויות חברתיות כמו שיתוף פעולה, פתרון בעיות חברתיות, הקשבה, קריאה נכונה של סיטואציות חברתיות וראיית האחר. 

הדרכת הורים CBT: במרכז הטיפולי במת"י פתח תקוה ניתנת הדרכת הורים בשיטת CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי Treatment behavioral Cognitive )על ידי סטודנטים ל-CBT המקבלים הדרכה צמודה ממדריך מוסמך המלווה את כל מהלך הטיפול. במסגרת הדרכת ההורים/טיפול בהורות, ההורים מוזמנים להעלות סוגיות ואתגרים איתם הם מתמודדים. ההדרכה מתקיימת אחת לשבוע ומתאימה לקשיים חברתיים, הפרעות חרדה למיניהן, אילמות סלקטיבית, הפרעות במצב הרוח, קשיים בתיפקוד בית ספרי, הימנעויות, קשיי ניהול עצמי ועוד

bottom of page