טיפול פרטני: הטיפול הפרטני מתקיים אחת לשבוע, ביום ושעה קבועים במסגרת החינוכית. הטיפול מתמקד בצרכיו האישיים של המטופל ומותאם לו ולצרכיו בצורה הטובה ביותר. במסגרתוניתן להביא לשיפור ניכר באתגרים איתם מתמודד המטופל במיוחד בתוך המסגרת החינוכית. בשלב הראשוןיוצרת המטפלת קשר בטוח עם התלמיד. עם העמקת הקשר עולים הקשיים והאתגרים המלווים את התלמיד במהלך היום. העבודה הטיפולית הפרטנית בתוך המסגרת החינוכית מאפשרת עבודה מערכתית מול הצוות החינוכי וקבלת מידע.ישנן אפשרויות רבות יותר ליצירת התערבויות משותפות על מנת לקדם את תפקודו של הילד במסגרת הכיתה ובמהלך היום ויצירת תוכנית עבודה משותפת (תח"י/תל"א) על מנת לקדם את התלמיד במישורים השונים. 

באפשרותה של המטפלת לצפות בילד במצבים שונים, בזמן שיעור או הפסקה, על מנת לקבל תמונה רחבה ומעמיקה יותר על הקשיים איתם הוא מתמודד. מטרות טיפוליות לטיפול פרטני יכולות להיות: עבודה על וויסות רגשי, עבודה על הבעה רגשית, שיפור והעלאת דימוי ובטחון עצמי, שיפור בתחושת המסוגלות העצמית, עבודה על המעבר בין מציאות לדמיון, פיתוח מודעות עצמית והכרה בקשיים לצד החוזקות ועוד. 

טיפול קבוצתי: העבודה הקבוצתית היא דרך התערבות מרכזית בעבודה הטיפולית בכלל, ובמערכת החינוך בפרט. העבודה בקבוצה מאפשרת תרגול ושיפור מיומנויות רגשיות וחברתיות ומזמנת התנסות מבוקרת בהתמודדות עם קונפליקטים שונים שעולים במסגרת חברתית  והרחבת המעגל החברתי של הילד.

הקבוצה החברתית נבנית בשיתוף פעולה עם הצוות החינוכי ובחירת משתתפי הקבוצה נעשית לאחר חשיבה משותפת ביחד עם מחנכת ויועצת. הצוות החינוכי ייתייחס  לצורך החברתי הספציפי של הילד וליכולותיו הבינאישיות. הקו המנחה הוא בחירת ילדים היכולים להשתלב יחד מבחינה קוגניטיבית, התנהגותית ורגשית. מטרה נוספת היא לבחור משתתפים שבעקבות העבודה הקבוצתית הקשר החברתי עמם ימשך, יעמיק ויתחזק גם מחוץ לחדר הטיפול כדי להרחיב את המעגל החברתי של הילד.  מטרות העבודה הקבוצתית יכולות להיות: הרחבת המעגלים החברתיים של הילד, עבודה על מיומנויות חברתיות שונות כמו עבודה בשיתוף פעולה, שיתוף והקשבה, פיתוח מיומנויות משחק עם חברים, התמודדות עם קונפליקטים ומציאת פתרונות, תיווך בהבנת סיטואציות חברתיות, מציאת המקום במסגרת קבוצתית ועוד.

קיימים מספר מודלים מרכזיים לעבודה הקבוצתית במסגרת החינוכית: עבודה קבוצתית עם ילדים מהכיתה: מודל לעבודה קבוצתית סגורה המורכב ממשתתפים קבועים מכיתתו של הילד. כדי לאפשר עבודה טיפולית מעמיקה ומדויקת, גודל הקבוצה מוגבל. 

עבודה בצמד: במקרים מסוימים מודל העבודה בצמד מתאים יותר לילדים הזקוקים ויכולים להיעזר בעבודה אינטימית. מפגש טיפולי בצמד פחות מאיים מעצם היותו מצומצם, מאפשר להבחין בצורה מעמיקה יותר בקשיים החברתיים ויכול לשמש מודל למידה אחד מהשני. מודל זה יכול לעזור לילדים עם חרדה חברתית למשל, לילדים אשר קשייהם מתבטאים בוויסות הרגשי, ילדים עם קשיים בתפקוד החברתי או ילדים עם דימוי עצמי נמוך המתבטא בקושי ביכולתם ליצור קשרים חברתיים. 

מודל הרכבת: מודל לעבודה קבוצתית פתוחה, מודל זה מאופיין בתחלופה של חברי הקבוצה. מודל הרכבת בא לידי ביטוי בעבודה הטיפולית במסגרת החינוכית בתחלופת הילדים המשתתפים בקבוצה, במטרה להרחיב המעגל החברתי ובמקרים מסוימים בכדי לעבוד על יכולת הגמישות והפתיחות לחברים חדשים מהכיתה ולמנוע קיבעון של קשרים חברתיים קיימים של הילד. ערך מוסף הקיים במודל זה הוא העצמת המטופל על ידי בחירתו במשתתפי הקבוצה מדי שבוע. 

מודל המשלב טיפול פרטני וקבוצתי: במודל זה הילד נפגש עם המטפלת פעמיים בשבוע, פעם אחת לטיפול פרטני ופעם אחת לטיפול קבוצתי. המטרה במודל זה היא עבודה על פיתוח הכוחות והחוזקות במסגרת הטיפול הפרטני, בכדי שיבואו לידי ביטוי גם במסגרת הטיפול הקבוצתי.המודל מאפשר תהליך עיבוד עם הילד לאחר הפגישה הקבוצתית. דוגמאות לשימוש במודל: כשמטרת הטיפול היא שיפור כישורים חברתיים, בפגישה הפרטנית ניתן לעבד אירוע שהתרחש בקבוצה, למשל, פרשנות לקויה לסיטואציה חברתית 

מודל מפגש חברתי בשעות הפנאי מרבית הילדים שאנו מלוות בבתי הספר, חווים בדידות בשעות אחה"צ. מתקשים ליזום מפגשים אחר הצהרים ולעיתים חווים דחייה מצד קבוצת בני גילם וכהימנעות החברתיים יושבים מול מסכים. בעקבות כך חווים ההורים קושי להתגייס עבור הילדים בניהול שעות אחה"צ. הורים אלה חווים דחייה מצד הורים אחרים, מוותרים ונמנעים מיצירת קשרים.הקבוצה בחברתית אחר הצהריים במרכז הטיפולי נותן מענה לכך שהילדים נפגשים עם ילדים בני גילם ויוצרים מפגשים חברתיים שלעיתים גם ממשיכים להתקיים גם לא במרכז.כך הם מכירים ילדים חדשים מקבוצת השווים. מטרת המפגשים הינה לאפשר מפגש חברתי בלתי פורמלי עם קבוצת השווים, על מנת להעשיר את שעות הפנאי בפעילות חברתית יצירתית, תוך טיפוח עמדות חיוביות כלפי שעות הפנאי.

המפגשים מיועדים לתלמידים שאנו מלוות בבתי הספר, משכבת גיל ד'-ו' מכלל בתי הספר בעיר. המפגשים מתקיימים במת"י, אחר הצהרים, פעם בשבוע למשך שעתיים וכוללים משחקים מגוונים, שעשועונים, יצירה, שיח חופשי, שתייה וכיבוד קל. את המפגשים מובילות זוג תרפיסטיות מקבוצת המטפלות הרגשיות (מומחיות תחום) שמכירות את אוכלוסיית הילדים ואת הצרכים שלהם. המפגש בחלקו פתוח ובחלקו מובנה. זאת על מנת לאפשר דיאלוג פתוח וחופשי, עידוד לעצמאות, התנסויות, יצירת קשרים ונקיטת יוזמה, תוך לווי ותיווך של המטפלות. 

מודל העבודה בגנים: במסגרת שילוב ילדים עם אבחנות פסיכיאטריות בגני החינוך הרגיל מושם דגש על ליווי והדרכה של הצוות החינוכי, הגננת המובילה והסייעת האישית, במקביל למפגש שבועי עם הילד, בדרך כלל במסגרת קבוצה חברתית עם ילדי הגן. הליווי וההדרכה, כמו גם המפגש עם הילד מתבצע על-ידי מובילת התחום מטעם המת"י (לרוב אשת מקצוע מתחום הטיפול הרגשי) ומתקיים אחת לשבוע במסגרת הגן. 

בתחילת השנה, הצוות החינוכי של הגן בהובלתה של מובילת התחום, מציבים מטרות ויעדים לעבודה עם הילד (בניית תח"י - תכנית חינוכית יחידנית), ומבצעים מעקב אחר התקדמותו של הילד לאורך השנה. במהלך השנה מתקיימות שלוש פגישות רב מקצועיות בנוכחות צוות הגן ומובילת התחום, ההורים וגורמים טיפוליים נוספים(. מטרתן של פגישות אלה היא הצגת המטרות, עדכונים שונים באשר למצב הילד, מעקב אחר התקדמותו ובחינת האפשרויות לשנה הבאה, כולל מעבר לכיתה א'. 

במסגרת העבודה עם הילד בגן יושם דגש על שכלול יכולות של ויסות רגשי באמצעות שיח רגשי הכולל זיהוי רגשות, שיום, הכלה ותגובה, שיפור יכולות דחיית סיפוקים, התמודדות עם תסכול ושכלול מיומנויות חברתיות כמו שיתוף פעולה, פתרון בעיות חברתיות, הקשבה, קריאה נכונה של סיטואציות חברתיות וראיית האחר. 

הדרכת הורים CBT: במרכז הטיפולי במת"י פתח תקוה ניתנת הדרכת הורים בשיטת CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי Treatment behavioral Cognitive )על ידי סטודנטים ל-CBT המקבלים הדרכה צמודה ממדריך מוסמך המלווה את כל מהלך הטיפול. במסגרת הדרכת ההורים/טיפול בהורות, ההורים מוזמנים להעלות סוגיות ואתגרים איתם הם מתמודדים. ההדרכה מתקיימת אחת לשבוע ומתאימה לקשיים חברתיים, הפרעות חרדה למיניהן, אילמות סלקטיבית, הפרעות במצב הרוח, קשיים בתיפקוד בית ספרי, הימנעויות, קשיי ניהול עצמי ועוד