התערוכה "קול משלה" מציגה דיאלוג רב-שכבתי בין שלושה מרחבים של החוויה הנשית: המרחב האינטימי של התמודדות וריפוי, המרחב ההיסטורי של גבורה תחת אש, והמרחב הציבורי של עשייה והשראה. זהו מסע אמנותי הנע מפעולת ה"פרימה" של פצעי העבר אל ה"רקימה" של זהות נשית נוכחת, פורצת דרך ומשוחררת מסטריאוטיפים.
בין פרימה לרקימה | האמנית רוזלין זוהר
בחלקה הראשון של התערוכה נפרש תהליך עומק אישי וחברתי שנולד במעגלי נשים. רוזלין זוהר, תרפיסטית שעבדה מקרוב עם נשים במעגלי שיח וטיפול, יצרה את עבודותיה כחלק מעיבוד סיפורים על אלימות סמויה ומערכות יחסים רעילות – כאלה שאינן מותירות סימנים על הגוף אך חורטות פצעים עמוקים בנפש. דרך שפה חזותית של חוטים וקצוות, היא מסמלת קשרים אנושיים: לעיתים הם כובלים וחונקים, ולעיתים הם אלו המאפשרים איחוי ובנייה מחודשת. היצירות מציעות מבט אמיץ על המחיר הכבד של ההסתרה ועל הכוח המרפא שבחשיפת האמת.
דיוקן של עוצמה וגבורה | האמנית מרינ ה מנוקיאן
חלקו השני של המיצב מציג שתי סדרות איורים המביאות לקדמת הבמה נשים ששינו את פני המציאות. סדרת "גיבורות מלחמה" נולדה מתוך השבר של ה-7 באוקטובר; לאחר תקופה של אלם אמנותי, היו אלו סיפורי הגבורה של נשים – לוחמות ואזרחיות – שהציתו מחדש את היצירה. לצדן, מוצגת הסדרה "נשים פורצות דרך", המוקדשת לדמויות היסטוריות שסללו נתיבים חדשים אך לא תמיד זכו להכרה. מרינה מעטרת את ראשי הדמויות בסמלים צהובים וזוהרים המאירים את הישגיהן, ומזמינה את הצופה לגלות מחדש את הנשים ששינו את העולם.
יחד, שתי האמניות יוצרות תנועה מהכאב הפרטי אל העשייה והגבורה הגלויה. התערוכה מזמינה את המבקרים להרחיב את גבולות ההקשבה וההשראה, ולמצוא בחיבור שבין החוט לקו את כוחה של הרוח הנשית לרקום מציאות חדשה, אמיצה וחופשיה.




