התמונות שבאלבום, ילדות שלא נגמרת...
אילן גולדשטיין חוזר אחורה בזמן: האמן בתערוכה שב ובוחן את חוויות בית הספר שעיצבו אותו - אותם רגעים יומיומיים. דרמות קטנות. מבטים. שמחות וגם התמודדויות- כל אלה חוזרים ונשזרים מחדש בציור. באמצעות הציורים הוא מתבונן במרחב הבית ספרי כאתר של זיכרון. עיצוב זהות, ולעיתים גם של פצע. דרך תהליך ציור מדויק, ממושך.