"אם הייתי יכול להגיד זאת במילים, לא היה טעם בציור" (אדוארד הופר)"

 קרן בוחרת ביומן האומנות כמדיום אמנותי ויוצרת קולאז’ים עשירים המשלבים ציור צבעוני תוך הדבקת ניירות ומרקמים. בעבודתה היא מייצרת מסע רב-שכבתי שחושף נופים פנימיים: דמויות במגוון סגנונות, בעלי חיים, נוף ימי וטקסטורות צבעוניות המייצרות עומק רגשי. כל שכבה היא הצצה דרכה נחשף עולם פנימי, שם צבעים וטקסטורות מספרים סיפור אישי.

יוספה, לעומתה, בוחרת בתנועה ובספונטניות. ידיה רוקדות על הבד, יוצרות כתמי צבע מופשטים המשקפים מצבי רוח. עבודתה היא חקירה צבעונית, התנסות מתמדת של חיפוש אחר הבעה טהורה. המופשט שלה מאפשר צפייה חופשית, מזמין את המתבונן לפרש ולחוות.

שתי האמניות חולקות מכנה משותף: הן רואות באמנות מרחב של נחמה, מקום להתבוננות פנימית ולריפוי. עבודותיהן מהוות עדות לכוחה של היצירה כמרחב מגן, כפינה חמה בעולם תובעני, כאפשרות להעניק משמעות לרגעים הקטנים.

היצירה היא צורך בסיסי, כמו אכילה ונשימה. בעולם שמציף אותנו בגירויים, בלחצים ובדרישות מתמידות, היצירה היא מרחב של חירות ושחרור. היא מאפשרת לנו לעצור, להתבונן פנימה, לתרגם רגשות למשהו מוחשי. כל קו, כל כתם צבע, כל הדבקה הם מעשה של התנגדות לקושי היומיומי והזדמנות להגדיר מחדש את עצמנו. באמצעות היצירה אנו מייצרים מרחב אינטימי משלנו, מקום שבו אנו יכולים להיות חופשיים, אותנטיים, פגיעים. זהו צורך קיומי של הנפש להביע, לשחרר, להבין.

"שפיות זמנית" אינה רק תערוכה, אלא הזמנה למסע פנימי, להתבוננות, לנשימה. מוזמנים להיכנס, לחקור, להרגיש.